לפני קריאת מאמר זה, קראו תחילה את המאמר הזה:
ישוע כהתגלותו הנראית של אלוהים
אבא אבינו
ישוע בא כדי להודיע את האב
האלוהים שהיה מוכר בא כדי להודיע את האלוהים (האב) שאיש לא הכיר.
תקציר מעמיק
אחת השורות העמוקות ביותר בברית החדשה היא ההבחנה בין האב לבין בנו ישוע. הבחנה זו אינה אומרת שישוע אינו אלוהים. להפך: הברית החדשה מדברת על ישוע במונחים אלוהיים ומקשרת אותו אל הכבוד, המעשים והזהות של האלוהים שהתגלה בברית הישנה.
ובכל זאת ישוע אינו האב, אשר הוא לבדו האל האמיתי (יוחנן י"ז, 3). הוא בן האב, היוצא מן האב, אלוהים מאלוהים. הוא נשלח על ידי האב, דיבר את דברי האב, עשה את מעשי האב, ולבסוף בא כדי להודיע את האב.
יוחנן א', 18
את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד אשר הוא בחיק האב, הוא הודיעו.
כאן טמון המפתח. ישוע לא בא רק כדי לתת לבני האדם מידע נוסף על אלוהים. הוא בא כדי לגלות את האב. האב לא הודע באותה הדרך שבה עתיד היה להיוודע דרך הבן.
לכן אמר ישוע:
מתי י"א, 27
איש לא ידע את הבן זולתי האב, ואיש לא ידע את האב זולתי הבן, ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו.
אין פירוש הדבר שהברית הישנה לעולם אינה מכנה את אלוהים "אב". היא אכן עושה זאת. אך הידיעה הייחודית של האב כאבי הבן, והגישה אל האב דרך הבן, מתגלות בברית החדשה בדרך חדשה ומכרעת.
יחד עם זאת, אל לנו להשפיל את ישוע מתחת למה שהכתובים מציגים. יוחנן כותב:
יוחנן א', 1
בראשית היה הדבר, והדבר היה את האלוהים, ואלוהים היה הדבר.
הדבר היה את האלוהים, והדבר היה אלוהים. לאחר מכן אנו קוראים שהדבר הזה נהיה בשר.
יוחנן א', 14
והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו, ואנחנו ראינו את כבודו, כבוד כבן יחיד לאביו, מלא חסד ואמת.
אך הכתובים גם מבהירים כי קיים סדר ויחס שמימי בין האב לבין הבן. האב שם את הכול תחת רגלי הבן, אך האב עצמו יוצא מכלל זה. לכן ישוע אכן קיבל באמת כבוד אלוהי וכל סמכות, אך הוא אינו עומד מעל האב. האב הוא זה שמשעבד את הכול לבן, והוא עצמו אינו משועבד לבן.
הראשונה אל הקורינתים ט"ו, 27
כי הוא שת הכול תחת רגליו. ובאמרו כי הכול הושת תחתיו, ברור הוא שהמשעבד לו את הכול יצא מן הכלל.
בכך מראה פולוס ש"הכול" אין פירושו שהאב נמצא מתחת לבן. מי שהשעבד את הכול לישוע יוצא בעצמו מן הכלל. כך מתגלה ההבחנה בין האב לבין הבן לא רק בשליחותם ובדבריהם, אלא גם במעמדם וביחסיהם. הבן עומד תחת האב.
לכן הקו המקראי אינו: האב הוא אלוהים, אך ישוע אינו אלוהים. הקו הוא:
- האב הוא האל האמיתי היחיד.
- ישוע הוא באמת אלוהים.
- ישוע הוא בן האב.
- האב והבן אינם אותו האישיות.
- ישוע בא כדי להודיע את האב.
- דרך ישוע אנו באים אל האב.
האלוהים שהיה מוכר בברית הישנה נעשה נראה בברית החדשה בישוע.
ואז ישוע מודיע את האב.
מסקנות עיקריות מלימוד זה
- האב הוא האל האמיתי היחיד. ישוע מכנה כך את אביו ביוחנן י"ז, 3.
- ישוע הוא באמת אלוהים. יוחנן א', 1 מכנה את הדבר "אלוהים", וביוחנן כ', 28 תומא פונה אל ישוע כ"אלוהיי".
- ישוע אינו האב. האב שולח את הבן, והבן מדבר ללא הרף על אביו.
- ישוע בא כדי להודיע את האב. יוחנן א', 18 אומר שהבן הודיע את האב.
- האב נגלה על ידי הבן בדרך ייחודית. מתי י"א, 27 שם את הידיעה המיוחדת הזו של האב אצל הבן.
- הכבוד האלוהי המתואר בברית הישנה מקושר לישוע בברית החדשה. יוחנן י"ב, 41 מקשר בין חזון ישעיהו על כבוד אלוהים לבין ישוע.
- אין להחיל את יהוה (YHWH) באופן אוטומטי על כל פסוק באותה הדרך. יש לבחון את ההקשר ואת האופן שבו הברית החדשה משתמשת בקטע מסוים.
- ישוע הוא הדרך אל האב. הוא אינו נקודת הסיום של ההבחנה בין האב לבין הבן, אלא זה שדרכו אנו באים אל האב.
- "אבא אבינו" אינו שם אישי חדש לאלוהים. זוהי צורת הפנייה האינטימית שבאמצעותה יכולים המאמינים להתקרב אל האב.
- מטרת הבשורה היא שנבוא להכיר את האב, האל האמיתי היחיד (יוחנן י"ז, 3), דרך הבן.
מן האלוהים המוכר אל האב המתגלה
כדי להבין נכונה את המסר הזה, עלינו להימנע מהעמדת שתי אמיתות זו כנגד זו. הכתובים אינם מלמדים שישוע אינו אלוהים משום שהאב מכונה האל האמיתי היחיד. גם אין הכתובים מלמדים שהאב והבן הם אותה אישיות משום שישוע הוא אלוהים.
הכתובים מחזיקים בשתי האמיתות יחד.
ישוע הוא אלוהים.
ישוע הוא הבן.
האב הוא אלוהים.
האב אינו הבן.
ישוע בא כדי להודיע את האב.
דווקא כאשר הבחנות אלו נשמרות, מסר הברית החדשה נעשה גלוי וברור יותר.
הסבר מעמיק
1. האב הוא האל האמיתי היחיד
אחד ההצהרות הברורות ביותר של ישוע נמצאת בתפילתו הכוהנית.
יוחנן י"ז, 3
וזאת היא חיי העולם, לדעת אותך אשר אתה לבדך אל אמת, ואת ישוע המשיח אשר שלחת.
כאן ישוע מדבר אל אביו. הוא מכנה את אביו האל האמיתי היחיד, ולאחר מכן מבחין את עצמו כמי שנשלח על ידו.
אין להתעלם מהבחנה זו. אך גם אין להשתמש בה כדי להכחיש את אלוהותו של ישוע. יוחנן י"ז, 3 אומר שהאב הוא האל האמיתי היחיד; יוחנן א', 1 אומר בו-זמנית שהדבר היה אלוהים.
לכן מדובר בהבחנה, לא בהכחשת אלוהותו של ישוע.
האב הוא המקור והשולח. ישוע הוא הבן הנשלח על ידי האב.
2. ישוע הוא באמת אלוהים
מי שקורא רק את יוחנן י"ז, 3 ומדלג על שאר הברית החדשה, מקבל תמונה חלקית. הבשורה על פי יוחנן פותחת בהצהרה רבת עוצמה אודות ישוע.
יוחנן א', 1
בראשית היה הדבר, והדבר היה את האלוהים, ואלוהים היה הדבר.
הדבר היה את האלוהים. אז יש הבחנה. אך הדבר היה אלוהים. יוחנן, אם כן, אינו מאפשר לצמצם את הדבר לנציג אנושי בלבד.
יוחנן א', 14
והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו…
הדבר שהיה אלוהים נהיה בשר. מתוך שורה זו מתגלה זהותו של ישוע.
יוחנן כ', 28
ויען תומא ויאמר אליו: אדוני ואלוהיי!
תומא אומר את הדברים הללו ישירות אל ישוע לאחר תחייתו. לכן הברית החדשה אינה מציגה את ישוע כמישהו שפועל רק בשם אלוהים, אלא כמי שעומד באמת בכבוד ובזהות האלוהיים.
ישוע הוא אלוהים.
אך ישוע אינו האב.
3. אלוהי הברית הישנה וישוע
כאשר אנו חוזרים אל הברית הישנה, אנו רואים שאלוהי ישראל מודיע את עצמו כיהוה. השם קשור להתגלות אלוהים אל משה.
שמות ג', 14-15
ויאמר אלוהים אל משה: אהיה אשר אהיה. ויאמר: כה תאמר לבני ישראל, אהיה שלחני אליכם… יהוה אלוהי אבותיכם, אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, שלחני אליכם.
הברית הישנה מכירה את אלוהי ישראל כיהוה. אך כאשר אנו קוראים את הברית החדשה, אנו מוצאים קשרים בולטים בין כבודו ומעשיו של יהוה לבין ישוע.
יוחנן י"ב, 41
את אלה אמר ישעיהו כאשר ראה את כבודו ודיבר עליו.
יוחנן מתייחס כאן לחזון הנבואי של ישעיהו. בישעיהו ו', רואה ישעיהו את כבוד יהוה. יוחנן מחיל זאת לאחר מכן על ישוע.
הכבוד שראה ישעיהו, מקושר על ידי יוחנן אל ישוע.
מכאן עולה שורה מקראית חשובה: האלוהים שהיה מוכר בברית הישנה (כלומר, לא האב) מתגלה באופן ייחודי בברית החדשה בבן.
הברית הישנה מכנה את אלוהים אב במספר מקומות:
- "הלוא אתה אבינו" (ישעיהו ס"ג, 16),
- "אתה אבינו" (ישעיהו ס"ד, 7),
- "אבי תקראי לי" (ירמיהו ג', 19), וכן
- "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו" (מלאכי ב', 10).
ואולם בתוך שורה זו, אין פירוש הדבר שישראל הכיר את האב עצמו כפי שבא ישוע לגלותו. הם הכירו את אלוהים מתוך התגלותו אליהם וכינוהו אב, אך לא הכירו את האב כמי שעומד מעל הבן. לכן בא ישוע לגלות מציאות שהייתה נסתרת מהם: האב עצמו. הבן מכיר את האב באופן ייחודי והוא היחיד שהכיר את האב ישירות.
לכן אומר ישוע: "איש לא ידע את האב זולתי הבן, ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו" (מתי י"א, 27). לכן ביאתו של ישוע לא הביאה רק ידע נוסף על אלוהים, אלא את גילוי האב דרך הבן. הבחנה זו מאושרת בעוצמה בהראשונה אל הקורינתים ט"ו, 27: הכול משועבד לבן, אך מי שהשעבד לו את הכול יוצא מכלל זה. האב, אם כן, אינו הבן; האב עומד מעל הבן. ישוע יצא מן האב, הודיע את האב, ובאמצעות עצמו מביא אותנו אל האב.
4. ישוע לא בא להציג את עצמו כאב
כאן עולה ההבחנה שכה קל לאבד אותה. משום שישוע הוא אלוהים, יש הסוברים שלכן הוא בהכרח האב. אך ישוע עצמו מדבר ללא הרף על האב כעל "אחר".
יוחנן ה', 30
לא אוכל לעשות דבר מנפשי, כאשר אשמע כן אשפוט, ומשפטי צדק, כי לא אבקש את רצוני כי אם את רצון האב אשר שלחני.
מי שנשלח אינו אותה אישיות של השולח.
- האב שולח.
- הבן נשלח.
- האב נותן את הציווי.
- הבן נשמע.
אין בכך כדי להקטין את ישוע. להפך, זה מגלה את היחס המיוחד בין האב לבין הבן.
5. איש לא מכיר את האב כפי שהבן מכיר אותו
כאן אולי נמצא המפתח החשוב ביותר להבנת ההצהרה שישוע בא כדי להודיע את האב.
מתי י"א, 27
איש לא ידע את הבן זולתי האב, ואיש לא ידע את האב זולתי הבן, ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו.
ישוע אינו מדבר כאן על השימוש הראשון במילה "אב". הברית הישנה אכן משתמשת במילה זו במקומות רבים ביחס לאלוהים.
ההצהרה מעמיקה יותר. לבן יש ידיעה ייחודית של האב, והוא מודיע ידיעה זו לאחרים.
בדיוק זאת מאשר יוחנן:
יוחנן א', 18
את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד אשר הוא בחיק האב, הוא הודיעו.
- הבן מכיר את האב.
- הבן מודיע אותו.
- הבן מגלה את האב.
- הבן מביא אותנו אל האב.
6. "הרואה אותי ראה את האב"
כאשר פיליפוס מבקש לראות את האב, עונה ישוע:
יוחנן י"ד, 9
ויאמר אליו ישוע: זה כברת ימים אני אתכם ולא ידעתני, פיליפוס? הרואה אותי ראה את האב, ואיך תאמר הראנו את האב?
אין פירוש הדבר שישוע אומר שהוא, במילולית, אותה אישיות של האב. הדבר יסתור את המשך השיחה, שבה ישוע מדבר על האב כעל מי ששלח אותו.
המשמעות היא שישוע מייצג ומגלה בשלמות את האב. מי שבאמת מכיר את הבן, רואה את האב כפי שהוא מתגלה דרך הבן.
ישוע הוא ההתגלות הנראית של האב הבלתי-נראה.
7. האב גדול מישוע
ישוע מעולם לא פעל כאילו הוא עצמו האב. להפך, הוא עושה הבחנה.
יוחנן י"ד, 28
שמעתם כי אמרתי לכם, אני הולך ואשוב אליכם. אילו אהבתם אותי כי אז שמחתם על אשר אמרתי אלך אל האב, כי אבי גדול ממני.
אין להסביר ולבטל הצהרה זו. ישוע אומר שהאב גדול ממנו.
בתוך שורה מקראית זו, פירוש הדבר שקיים סדר ויחס מוצא אמיתיים:
- האב הוא המקור.
- האב שולח את הבן.
- הבן בא מן האב.
- הבן עושה את רצון האב.
- הבן מקבל סמכות מהאב.
אין בכך כדי להכחיש את אלוהותו של ישוע.
זה מבהיר את ההבחנה בין האב לבין הבן.
8. ישוע מקבל סמכות מהאב
לאחר תחייתו, אומר ישוע:
מתי כ"ח, 18
ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר: ניתן לי כל שלטן בשמים ובארץ.
שימו לב למילה "ניתן". האב הוא זה שנותן. הבן מקבל.
גם פולוס, בסופו של דבר, מתאר הבחנה ברורה מאוד בין האב לבין הבן. פולוס כותב כי הכול משועבד לישוע, אך מיד מוסיף שמי שהשעבד לו את הכול יוצא הוא עצמו מכלל זה. האב, אם כן, שיעבד את הכול לבן, אך האב עצמו אינו נתון תחת סמכות הבן. הדבר מאשר שישוע אכן מרומם ומקבל כל סמכות, בעוד שהאב נשאר מעל הבן. אין בכך הכחשה של הזהות האלוהית של ישוע, אלא הבחנה במעמד וביחס בין האב לבין הבן.
הראשונה אל הקורינתים ט"ו, 27-28
כי הוא שת הכול תחת רגליו. ובאמרו כי הכול הושת תחתיו, ברור הוא שהמשעבד לו את הכול יצא מן הכלל. וכאשר יושת הכול תחתיו, אז גם הבן עצמו יושת תחת אשר שת את הכול תחתיו, למען יהיה האלוהים הכול בכול.
הבן מולך. הבן מקבל סמכות. הבן, בסופו של דבר, משתעבד אל האב.
האב נשאר האלוהים שמעל הבן.
9. ישוע בא כדי להודיע את שם האב
ישוע אומר בתפילתו:
יוחנן י"ז, 6
הודעתי שמך לאנשים אשר נתת לי מתוך העולם. שלך היו ולי נתתם, ואת דברך שמרו.
אם כן, השאלה היא: איזה שם גילה ישוע?
אין לצמצם את התשובה למילה חדשה שעל התלמידים היה ללמוד לבטא. במקרא, "שם" משמעו הרבה יותר מסתם צליל או צורת פנייה. הוא נוגע לזהות, לאופי, לסמכות ולגילוי.
ישוע הודיע את האב דרך דבריו, מעשיו וצייתנותו המושלמת.
- הוא הראה מיהו האב.
- הוא דיבר את מה שהאב נתן לו לדבר.
- הוא עשה את מה שהאב נתן לו לעשות.
10. "אבא אבינו" אינו שם חדש, אלא יחס חדש
ישוע מלמד את תלמידיו להתפלל:
מתי ו', 9
אבינו שבשמים, יתקדש שמך.
בהמשך אנו קוראים:
אל הרומיים ח', 15
…כי אם קיבלתם רוח בנים, אשר בו קוראים אנחנו אבא אבינו.
"אבא", אם כן, אינו תחליף לשם יהוה. זוהי צורת הפנייה האינטימית שבאמצעותה יכולים בני אלוהים להתקרב אל אביהם.
- ישוע לא בא לתת לנו אל אחר.
- הוא בא כדי להביא אותנו אל האב.
11. "לא יבוא איש אל האב כי אם על ידי"
כל המסר מתכנס בהצהרה אחת של ישוע.
יוחנן י"ד, 6
ויאמר אליו ישוע: אנכי הנני הדרך והאמת והחיים, לא יבוא איש אל האב כי אם על ידי.
ישוע אינו אומר:
"לא יבוא איש אלי כי אם על ידי האב."
הוא אומר:
"לא יבוא איש אל האב כי אם על ידי."
בכך מתגלה כיוונה של הבשורה:
מן האב ← דרך הבן ← אל האב.
הבן הוא הדרך. האב הוא היעד שאליו מוליכה הדרך.
12. ישוע מגלה את האב העומד מעליו
כאשר כל הכתובים מונחים זה לצד זה, עולה תמונה בולטת אך עקבית.
- ישוע הוא אלוהים.
- ישוע הוא הבן.
- האב הוא אלוהים.
- האב אינו הבן.
- ישוע בא מן האב.
- האב שולח את ישוע.
- ישוע נשמע לאב.
- האב נותן לישוע סמכות.
- ישוע מגלה את האב.
- ישוע מביא אותנו אל האב.
אין זו סתירה. זו ההבחנה שעושה הברית החדשה עצמה.
הטעות נוצרת כאשר אנשים חושבים שיש רק שתי אפשרויות: או שישוע הוא אלוהים, או שהאב הוא אלוהים. הכתובים אינם כופים עלינו בחירה זו.
- ישוע הוא אלוהים.
- האב הוא האל האמיתי היחיד.
- ישוע אינו האב.
13. אלוהי הברית הישנה נעשה נראה בישוע
אלוהי הברית הישנה לא הוחלף באלוהים חדש בברית החדשה. הברית החדשה מציגה את ישוע דווקא ברציפות עם ההתגלות האלוהית שקדמה לה.
יוחנן כותב כי הכול נהיה על ידי הדבר.
יוחנן א', 3
הכול נהיה על ידו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה.
כך גם כותב פולוס:
הראשונה אל הקורינתים ח', 6
אך לנו אלוה אחד הוא האב, אשר ממנו הכול, ואנחנו לו, ואדון אחד הוא ישוע המשיח, אשר על ידו הכול, ואנחנו על ידו.
כאן שוב אנו מוצאים בדיוק את ההבחנה שעומדת במרכז.
האב – אשר ממנו הכול.
ישוע – אשר על ידו הכול.
האב הוא המקור. הבן הוא המתווך האלוהי אשר דרכו באה הבריאה לידי הוויה.
14. האב לא היה מסר הברית הישנה כפי שנתגלה דרך הבן
הברית הישנה אכן מדברת על אלוהים כאב, אך השאלה היא את מי באמת הכירו. הם הכירו את אלוהים כפי שהתגלה אליהם, אך לא הכירו את האב עצמו כאב העומד מעל הבן. מה שהם הכירו כאלוהים וכאב היה ההתגלות האלוהית שנגלתה אליהם — ובתוך שורה זו אנו מבינים שאותה התגלות היא הבן, ישוע, שאותו טרם הכירו בביאתו כאדם. רק כאשר בא ישוע, הודע האב עצמו באופן ייחודי ומכריע. הבן הכיר את האב כפי שאיש אחר לא הכיר, ובא כדי להודיע את האב. לכן אומר ישוע שאיש אינו מכיר את האב זולתי הבן ומי שהבן חפץ לגלותו לו (מתי י"א, 27). לכן ישוע לא הביא רק ידע חדש על אלוהים, אלא גילה את האב העומד מעליו. הבחנה זו מאושרת גם בהראשונה אל הקורינתים ט"ו, 27: הכול משועבד לבן, אך מי שהשעבד לו את הכול — האב — יוצא מכלל זה. האב, אם כן, אינו הבן, והבן אינו האב. הבן יצא מן האב, הודיע את האב, ובאמצעות עצמו מביא אותנו אל האב.
מה שייחודי בברית החדשה הוא שהבן מגלה את האב מתוך יחסו הייחודי עמו.
יוחנן א', 18
את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד אשר הוא בחיק האב, הוא הודיעו.
לכן ביאתו של ישוע היא רגע מכריע בהתגלות אלוהים.
- הבן בא מן האב.
- הבן מכיר את האב.
- הבן מגלה את האב.
- הבן מביא בני אדם אל האב.
15. האב לא הודע באותה הדרך
הברית הישנה מראה שישראל הכיר את אלוהים ואף יכול היה לכנותו אב. ואולם אין פירוש הדבר שהם הכירו את האב עצמו כפי שבא ישוע לגלותו. הם הכירו את האלוהים שהתגלה אליהם, אך המציאות העמוקה יותר, שאלוהים זה הוא אבי הבן, העומד מעל הבן, הודעה באופן מלא רק דרך ישוע. ישוע עצמו אומר: "איש לא ידע את הבן זולתי האב, ואיש לא ידע את האב זולתי הבן, ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו." בכך מבהיר ישוע שהידיעה על האב היא התגלות הבאה מן הבן. גם יוחנן כותב באופן דומה שאת אלוהים לא ראה איש מעולם, אך הבן היחיד הודיעו. ישוע, אם כן, לא בא להציג אלוהים בלתי-מוכר, אלא כדי להודיע את האב: מי ששלח אותו, מי שאליו הוא מתפלל, ומי שעומד מעליו.
מתי י"א, 27
"הכול נמסר לי מאת אבי, ואיש לא ידע את הבן זולתי האב, ואיש לא ידע את האב זולתי הבן, ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו."
יוחנן א', 18
"את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד אשר הוא בחיק האב, הוא הודיעו."
יוחנן י"ז, 25-26
"אבי הצדיק, העולם לא ידעך, ואני ידעתיך, ואלה ידעו כי אתה שלחתני. ואני הודעתי להם את שמך ואוסיף להודיעו, למען תהיה בם האהבה אשר אהבתני, ואהיה אני בהם."
לכן הבחנה זו חיונית: ישראל הכיר את אלוהים, אך לא את האב. האב הודע על ידי הבן באופן ייחודי ושלם. ישוע יצא מן האב ולא הצביע על עצמו כנקודת הסיום, אלא הביא אותנו באמצעות עצמו אל האב.
15. לב הבשורה
הבשורה, אם כן, אינה עוסקת רק בשאלה: "מיהו ישוע?" היא עוסקת גם בשאלה: "מיהו האב שישוע בא לגלות?"
ישוע הוא הדרך אל האב. הוא הבן שנשלח על ידי האב. הוא אלוהים, ובכל זאת הוא מכנה את אביו "אלוהיו".
יוחנן כ', 17
ויאמר אליה ישוע: אל תגעי בי, כי עוד לא עליתי אל אבי; אך לכי אל אחיי ואמרי להם, אני עולה אל אבי ואביכם, ואל אלוהיי ואלוהיכם.
זהו דבר בעל חשיבות יוצאת דופן. ישוע המחיה מדבר על אלוהיי ועל אבי.
- האב הוא אלוהיו של ישוע.
- ישוע הוא בן האב.
- ודרך ישוע אנו יכולים להיות בנים לאב הזה.
יישום מעשי
1. להכיר את האב דרך הבן
מטרת הבשורה אינה רק ידע על אלוהים. ישוע מביא אותנו אל יחס עם האב.
2. אל תקטינו את ישוע
ההבחנה בין האב לבין הבן אינה אומרת שישוע הוא רק אדם או מלאך. הברית החדשה מדברת עליו כעל אלוהים ומקשרת אותו אל הכבוד האלוהי.
3. גם אל תהפכו את האב והבן לאותה אישיות
האב שולח את הבן. הבן מתפלל אל האב. האב נותן סמכות לבן. הבן משתעבד לאב.
4. למדו להתקרב אל אלוהים כאב
דרך רוח הבנים, יכולים המאמינים לקרוא:
אבא, אבינו.
5. קראו את הברית הישנה דרך התגלותו של ישוע
ביאתו של ישוע אינה הורסת את הברית הישנה. היא פותחת את עינינו לקשר העמוק יותר בין ההתגלות המוקדמת יותר לבין התגלות הבן.
6. החזיקו באמונה בהבחנה
ישוע הוא אלוהים.
האב הוא האל האמיתי היחיד, מעל אלוהים.
ישוע אינו האב.
דרך ישוע אנו באים אל האב.
סיכום
המקרא אינו מציג כל סתירה בין האב לבין ישוע. הוא מגלה הבחנה שהיא למעשה הכרחית להבנה נכונה של הבשורה.
ישוע הוא באמת אלוהים. הדבר היה אלוהים, והדבר נהיה בשר. תומא מכנה את ישוע המחיה "אדוני ואלוהיי". יוחנן גם מקשר את הכבוד שראה ישעיהו אל ישוע.
אך ישוע אינו האב. הוא מדבר אל האב, נשלח על ידי האב, מקבל סמכות מהאב, ומכנה את האב "אלוהיו". ביוחנן י"ז, 3, מכנה ישוע את אביו האל האמיתי היחיד.
מכאן עולה שורה מקראית חשובה:
האב ← הבן ← האנושות
האב הוא המקור. הבן הוא מי שבא מן האב. ישוע הוא אלוהים, ובה בעת הוא מגלה את האב העומד מעליו.
מה שייחודי בביאתו של ישוע, אם כן, אינו שהוא סיפר לבני האדם שקיים אלוהים. ישראל הכיר את אלוהי הברית. ישוע בא כדי להודיע דבר עמוק יותר: את האב.
איש אינו מכיר את האב כפי שהבן מכיר אותו.
והבן הודיע אותו לנו.
האל האמיתי היחיד ← האב
בנו ← ישוע
הדרך ← דרך ישוע
היעד ← האב
אבא אבינו
שאלות נפוצות
1. האם ישוע הוא אלוהים?
כן. יוחנן א', 1 אומר שהדבר היה אלוהים, אך האב הוא האל האמיתי היחיד. קראו: ישוע כהתגלותו הנראית של אלוהים
2. האם ישוע הוא אותה אישיות של האב?
לא. האב והבן מובחנים זה מזה באופן עקבי. האב שולח את הבן, וישוע מדבר אל אביו.
3. לפי יוחנן י"ז, 3, מיהו האל האמיתי היחיד?
האב, לא הבן. ישוע מדבר אל אביו ומכנה אותו האל האמיתי היחיד.
4. האם יוחנן י"ז, 3 אומר שישוע אינו אלוהים?
לא. יוחנן י"ז, 3 מבחין בין האב לבין הבן. יוחנן א', 1 וכתובים נוספים מדברים בו-זמנית על ישוע במונחים אלוהיים. ראו שאלה 1.
5. האם האב היה בלתי-מוכר לחלוטין בברית הישנה?
לא במובן שהברית הישנה לעולם אינה מכנה את אלוהים "אב". מי שהם כינו אב לא היה אלוהים האב עצמו, אלא הבן, שאותו חשבו לאב. אך ישוע מביא גילוי ייחודי של האב: הבן מכיר את האב באופן ייחודי ומודיע אותו למי שהוא חפץ.
6. מדוע אומר ישוע שהאב גדול ממנו?
יוחנן י"ד, 28 מבהיר שקיימת הבחנה במעמד ובמוצא. האב שולח את הבן, והבן מקבל מהאב. אין פירוש הדבר שישוע אינו אלוהים.
7. האם יהוה הוא ישוע?
הברית החדשה מקשרת תכונות, מעשים וכתובים מהברית הישנה הקשורים ליהוה אל ישוע. יוחנן י"ב, 41 הוא דוגמה חשובה לכך. אך יש לבחון כל כתוב בהקשרו שלו; אין להחיל באופן מכני כל אזכור של יהוה על האב או על הבן.
8. מדוע יוחנן א', 18 כה חשוב?
משום שיוחנן אומר שאיש לא ראה את אלוהים מעולם וכי הבן הודיע אותו. זה תומך ברעיון המרכזי שישוע מגלה את האב לבני האדם.
9. מה פירוש "אבא אבינו"?
אבא היא צורת פנייה ארמית לאב. אין זו תחליף לשם יהוה כשם אישי. היא מבטאת את היחס האינטימי שבו יכולים בני אלוהים לקרוא לאביהם.
10. מדוע אומר ישוע: "לא יבוא איש אל האב כי אם על ידי"?
משום שישוע הוא הדרך שבה באים בני אדם אל האב. הוא מגלה את האב ומביא את המאמינים בו אל אלוהים.
11. מה פירוש "הרואה אותי ראה את האב"?
ישוע מגלה את האב באופן מושלם. מי שבאמת מכיר את הבן רואה בו את אופיו, רצונו ומעשיו של האב. אין פירוש הדבר שהאב והבן הם אותה אישיות.
12. מדוע ישוע הוא אלוהי הברית הישנה?
הברית החדשה מקשרת את ישוע אל הכבוד האלוהי, הבריאה וכתובים מהברית הישנה. יוחנן א', 1-3, יוחנן י"ב, 41 וכתובים נוספים מהווים חלקים חשובים מקשר מקראי זה.
13. האם האב גדול מישוע?
כן. ישוע עצמו אומר: "אבי גדול ממני" (יוחנן י"ד, 28). האב הוא המקור והשולח; ישוע הוא הבן הנשלח על ידו.
14. מיהו, אם כן, בסופו של דבר, יעד דרכנו?
האב. ישוע אומר: "לא יבוא איש אל האב כי אם על ידי." ישוע הוא הדרך אל האב.
15. מהו ליבת לימוד זה?
שעלינו להחזיק בהבחנות המקראיות מבלי להעמיד אמת אחת כנגד רעותה.
ישוע הוא אלוהים.
האב הוא האל האמיתי היחיד.
ישוע אינו האב.
ישוע בא כדי להודיע את האב.
דרך ישוע ← אל האב.
הבן מגלה את האב, למען
נכיר את האל האמיתי היחיד כאבא אבינו.
[end]