השם, הטבע וההתגלות
של האלוהים האב
סיכום מעמיק
מאמר זה בוחן מי הוא באמת האלוהים האב, כיצד הוא התגלה בכתובים, ומה מקומו של האדון ישוע בהתגלות זו. הכתובים מבחינים הבחנה יסודית בין האב הבלתי נראה לבין הבן שהאב שלח, ואשר הודיע אותו לבני האדם. ישוע עצמו קורא לאב האל האמיתי היחיד, ומבהיר שחיי העולם קשורים בידיעת האב ובידיעת מי שהאב שלח.
אחד הנושאים המרכזיים של מחקר זה הוא שמו האישי של האב. הכתובים אינם נותנים לנו שם אישי של האב שנגלה לבני האדם ושיכול להכיל את כל מהותו. מה שנגלה לנו הוא היחס שלו אלינו: הוא אב, ומעל לכול אבא, אבי. אין זו תווית מוגבלת. היא מגלה את הקשר שלו עמנו, את אופיו ואת דאגתו. כאשר המקרא מגלה אותו כאב, אנו רואים בו את מקור הכול, את המפרנס, המגן, הדואג, המקיים, המדריך והמורה של ילדיו.
לכן המילה אב אומרת הרבה יותר מקשר משפחתי בלבד. האב הוא ראש משפחתו. הוא המקור והראש של בית האב השמימי, ומי שבא אליו דרך האדון ישוע נעשה לבנו. אבהותו כוללת אחריות, סמכות, הגנה, פרנסה, הדרכה ואהבה. שום שם אישי לא יוכל לעולם להכיל או לתחום את אופיו האינסופי של האב. ההתגלות אבא, אבי עושה את ההפך: היא מכניסה אותנו אל הקשר שהוא משתוקק לקיים עם ילדיו.
יחד עם זאת, המקרא מראה שהאב עצמו הוא בלתי נראה. איש לא ראה את האב מעולם. ישוע אומר שאיש לא ראה את האב, ומציג את עצמו כמי שמודיע אותו. הוא צלם האלוהים הבלתי נראה, והוא אומר: "מי שראה אותי ראה את האב." מכאן עולה הבחנה חשובה בין המקור הבלתי נראה לבין מי שדרכו האלוהים הבלתי נראה נעשה נראה וניתן להכרה.
בעקבות קו מקראי זה, המאמר בוחן גם את ההתגלויות הרבות של אלוהים בתנ"ך. שם אלוהים מתגלה פעמים רבות כ-יהוה (YHWH): ההתגלות האלוהית הנראית, המדברת אל בני אדם, נראית אליהם, מנחה אותם ופועלת למענם. הברית החדשה מביאה התגלות זו למשמעותה המלאה באדון ישוע. לפי הקריאה המוצגת במאמר זה, יהוה מובן אפוא כהתגלות האלוהית הנראית, שבסופו של דבר נגלית במלואה בישוע. אין פירוש הדבר שהטקסט העברי של התנ"ך מכיל בכל מקום את השם "ישוע" כפשוטו. פירושו שהכתובים האלה, יחד, מראים הבחנה בין האב הבלתי נראה לבין התגלותו הנראית.
לאדון ישוע מקום מיוחד בכל זה. הוא הבן השלוח, המשיח, האדון, המתווך והדרך אל האב. הוא לא בא להחליף את האב, אלא להודיע אותו. דבריו, מעשיו וכל שירותו מחזירים את בני האדם אל האב. גם אחרי תחייתו מדבר ישוע על האב כעל "אלוהי" (יוחנן 20:17 וההתגלות 3:12). ההבחנה בין האב לבן נשארת, ובו בזמן הבן הוא ההתגלות המושלמת של האב עבורנו.
מטרת ביאתו של ישוע, אם כן, איננה רק שבני האדם יאמינו בו כנקודת סיום, אלא שדרכו יבואו אל האב. ישוע מגלה מי הוא האב, מודיע את אופיו ומחזיר את ילדיו לשותפות עמו. בסופו של דבר, הבשורה מובילה אותנו אל האב, מקור הכול, וישוע הוא הבן ששלח, שדרכו אנו באים אליו.
האב הוא המקור הבלתי נראה והאל האמיתי היחיד; האדון ישוע הוא בנו, התגלותו הנראית והדרך שבה אנו באים אל האב.
מחקר זה, אם כן, אינו בא רק למנות את שמות האלוהים. מטרתו לבחון מה הכתובים באמת מגלים על האב. שמות ותארים כמו יהוה, אל עליון, אל עולם, אל ראי ואל שדי מבטאים תכונות, התגלויות ודרכי פעולה שונות של אלוהים. לכן יש להבחין ביניהם לבין שאלת שמו האישי של האב הבלתי נראה. הנקודה המרכזית נשארת זו: האב הודיע את עצמו לנו כאבא, אבי — האב המפרנס, המגן, הדואג, המלמד, המנחה ומקבץ את משפחתו יחד.
האב לא נתן לנו שם אישי שבו נתחום את אופיו האינסופי. הוא התגלה לנו כאבא, אבי:
הדואג, המגן, המפרנס וראש משפחתו.
הסבר מעמיק
1. האל האמיתי היחיד הוא האב
יוחנן 17:3
"וזאת היא חיי העולם: שידעו אותך, האל האמיתי היחיד, ואת ישוע המשיח אשר שלחת."
כאן האדון ישוע מדבר ישירות אל האב וקורא לו האל האמיתי היחיד. אחר כך הוא מדבר על עצמו כעל מי שהאב שלח. ההבחנה בין האב לבן ברורה כאן בדבריו של ישוע עצמו.
יוחנן 17:3 איננו הכתוב היחיד שעושה הבחנה זו. פאולוס משתמש בלשון דומה מאוד כשהוא מדבר על האל האחד ועל האדון האחד.
קורינתים א 8:6
"אבל לנו יש רק אל אחד, האב, אשר ממנו הכול ואנחנו בו;
ואדון אחד, ישוע המשיח, אשר על ידו הכול ואנחנו על ידו."
פאולוס מזכיר במפורש אל אחד: האב. אחר כך הוא מזכיר אדון אחד: ישוע המשיח. יתרה מזאת, האב מתואר כמי שממנו הכול, ואילו הכול הוא על ידי האדון ישוע.
קורינתים א 11:3
"אבל רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האישה
הוא האיש, וראש המשיח הוא האלוהים."
גם כאן מתואר סדר ברור: האלוהים הוא ראש המשיח. האדון ישוע, אם כן, אינו האב. הוא הבן, המקבל את סמכותו ואת מעמדו מן האב.
יוחנן 20:17
"אמר אליה ישוע: אל תגעי בי, כי עוד לא עליתי אל אבי; אבל לכי אל אחיי
ואמרי להם: עולה אני אל אבי ואביכם, ואל אלוהיי ואלוהיכם."
גם אחרי תחייתו קורא האדון ישוע לאב "אלוהיי". הבחנה זו אינה שייכת אפוא
רק לשירותו עלי אדמות. היא נשארת
גם במצבו המהולל.
2. שמו האישי של האב לא ניתן לנו
כאן אנו מגיעים להבחנה חשובה שלעתים קרובות מתעלמים ממנה. המקרא משתמש בשמות, תארים ותיאורים רבים לאלוהים. אך אין פירוש הדבר באופן אוטומטי שכל אחד מהם הוא שמו האישי של האב.
בכתובים, האב לא נתן לנו שם פרטי אישי וציווה עלינו לקרוא לו בו, כפי שבני אדם קוראים זה לזה בשמם. מה שנתן לנו הוא התגלות של מי הוא ושל היחס שלו אל ילדיו.
האדון ישוע מסכם התגלות זו בביטוי יסודי אחד:
אבא, אבי.
פירוש הדבר שעלינו להיזהר שלא להתייחס לתואר אלוהי מוכר כאילו הוא באופן אוטומטי שמו האישי של האב. המקרא אינו מלמד שהאב מסר לנו שם אישי נסתר שאנו חייבים להשתמש בו. האדון ישוע מלמד אותנו להכיר אותו ולפנות אליו כאב.
מתי 6:9
"לכן כה תתפללו: אבינו שבשמים, יתקדש שמך."
האדון ישוע יכול היה ללמד את תלמידיו לפנות אל אלוהים בדרכים רבות. ובכל זאת תורתו פותחת במילים: אבינו.
מרקוס 14:36
"ויאמר: אבא, אבי, הכול יכול אתה; העבר נא את הכוס הזאת מעליי;
אך לא כאשר אני רוצה, כי אם כאשר אתה רוצה."
האדון ישוע עצמו פונה אל אלוהים כאבא, אבי. אין זה מקרה לשוני.
זה מגלה את הקשר בין הבן לבין אביו.
3. "אב" הוא יותר מתואר
כאשר המקרא מגלה את אלוהים כאב, הוא נותן לנו יותר מצורת פנייה. המילה אב מגלה גם קשר ואופי. אב הוא מי שנותן חיים, נושא באחריות, דואג, מגן, מפרנס, מלמד ומנחה.
לכן אב מתאר לא רק את מעמדו של אלוהים ביחס לאדון ישוע ולילדיו, אלא גם את דרך פעולתו. הוא האב הדואג לילדיו. הוא האב המגן. הוא האב המפרנס.
מתי 6:31-32
"לכן אל תדאגו לאמור: מה נאכל? או מה נשתה? או במה נתכסה? (כי את כל אלה מבקשים הגויים:) כי יודע אביכם שבשמים כי צריכים אתם לכל אלה."
כאן אנו רואים את האב כמפרנס. הוא יודע מה ילדיו צריכים.
מתי 7:11
"ואם אתם, אשר רעים אתם, יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, על אחת כמה וכמה אביכם
שבשמים ייתן טוב למבקשים ממנו."
האדון ישוע משתמש באבהות הארצית כמשל כדי לגלות את טובו של האב שבשמים. אם אב אנושי נותן מתנות טובות לילדיו, על אחת כמה וכמה האב שבשמים.
תהלים 103:13
"כרחם אב על בנים, רחם יהוה על יראיו."
האב, אם כן, אינו רק מקור החיים. הוא אב המגלה רחמים, דואג ומעורב עמוקות בחיי ילדיו.
"אב" מגלה לא רק מי אלוהים בשבילנו, אלא גם כיצד הוא נוהג בילדיו:
הוא דואג להם, מגן עליהם, מפרנס אותם, מנחה אותם ונושא אותם.
4. אבא, אבי – ההתגלות האינטימית ביותר
המילה אבא מופיעה בברית החדשה במרקוס 14:36, ברומים 8:15 ובגלטים 4:6. היא קשורה ליחסים קרובים ובוטחים בין ילדים לבין אביהם.
רומים 8:15
"כי לא קיבלתם רוח עבדות לשוב לפחד, אלא קיבלתם
רוח אימוץ לבנים, אשר בה אנו קוראים: אבא, אבינו."
גלטים 4:6
"ויען כי בנים אתם, שלח האלוהים את רוח בנו אל לבבכם,
והיא קוראת: אבא, אבי."
כאן נגלה דבר מהותי. אלוהים אינו רוצה רק שנדע שהוא קיים. דרך האדון ישוע אנו מובאים אל קשר שבו אנו יכולים להכיר אותו כאבא, אבי.
לכן, בתוך התגלות מקראית זו, "אב" אינו תואר שרירותי. זו הדרך שבה מתגלים הקשר, המעמד והאופי של האל האמיתי היחיד כלפי ילדיו.
5. האב הוא הדואג, המגן והמפרנס
כאשר אנו קוראים את המקרא כמכלול, אנו רואים שאבהותו של אלוהים כוללת היבטים רבים של אופיו. האב נותן חיים, מקיים את בריאתו, דואג לילדיו, מגן על הבוטחים בו ומספק את צורכיהם.
האב הדואג
פטרוס א 5:7
"השליכו עליו את כל דאגתכם, כי הוא דואג לכם."
האב אינו אל רחוק. הוא מעורב בחיי ילדיו ומזמין אותם להפקיד בידיו את דאגותיהם.
האב המגן
תהלים 68:6
"אבי יתומים ודיין אלמנות, אלוהים במעון קדשו."
כאן אלוהים מתואר כאביהם של מי שחסרה להם הגנה אנושית. אבהותו כוללת הגנה, צדק ודאגה.
האב המפרנס
פיליפים 4:19
"ואלוהיי ימלא את כל מחסורכם כפי עושר כבודו במשיח ישוע."
אלוהים מפרנס. הפרנסה באה מאלוהים ומתבצעת על ידי האדון ישוע. כאן שוב אנו רואים את הקשר בין המקור לבין מי שעל ידו מתבצעת פרנסתו.
האב כמדריך ומורה
עברים 12:7
"אם תסבלו מוסר, האלוהים נוהג בכם כבבנים;
כי איזה בן אשר לא ייסרנו אביו?"
אב עושה יותר מלספק מזון והגנה. הוא מלמד, מתקן ומעצב את ילדיו. גם בזה נראה אופיו של אלוהים כאב.
6. איש לא ראה את האב
האב אינו רק המקור; הוא גם האלוהים הבלתי נראה, שאיש לא ראה אותו מעולם באופן ישיר.
יוחנן 1:18
"את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד, אשר בחיק האב, הוא הודיע אותו."
פסוק זה הוא יסודי. איש לא ראה את אלוהים. הבן הודיע אותו. לכן האדון ישוע הוא ההתגלות של האב הבלתי נראה.
טימותיוס א 6:16
"אשר לו לבדו אלמוות, השוכן באור אשר אין לגשת אליו; אשר לא ראהו אדם ולא יוכל לראותו: לו הכבוד והעוז לעולמים. אמן."
האב שוכן באור אשר אין לגשת אליו. הוא המקור הבלתי נראה, שאיש אינו יכול להביט בו ישירות.
יוחנן 6:46
"לא שראה איש את האב, זולתי מי שהוא מאת האלוהים, הוא ראה את האב."
כאן האדון ישוע שוב מבחין בין האב לבין עצמו.
איש לא ראה את האב, מלבד מי שהוא מאת האלוהים.
7. האדון ישוע עושה את האב לנראה ולידוע
מאחר שהאב בלתי נראה, שלח אלוהים את האדון ישוע כדי להודיע אותו לנו.
יוחנן 14:9
"ויאמר אליו ישוע: הזמן רב כל כך אני עמכם ולא ידעתני, פיליפוס? מי שראה אותי ראה את האב; ואיך אתה אומר: הראנו את האב?"
האדון ישוע אינו האב. הוא עושה את האב לנראה דרך אישיותו, דבריו ומעשיו. הוא מייצג את האב בשלמות.
קולוסים 1:15
"אשר הוא צלם האלוהים הבלתי נראה, בכור כל הבריאה."
האדון ישוע הוא צלם האלוהים הבלתי נראה. צלם עושה לנראה את מה שאחרת היה נשאר סמוי.
עברים 1:3
"והוא זוהר כבודו ותבנית עצמותו, ונושא את הכול בדבר גבורתו; ואחרי אשר טיהר בעצמו את חטאינו, ישב לימין הגדולה במרומים."
האדון ישוע הוא התבנית המושלמת של מהות האלוהים. לכן אנו יכולים להכיר את האב דרך הבן, בלי לטעון שהבן והאב הם אותו אישיות.
8. האדון ישוע הודיע את שם האב
האדון ישוע עצמו אומר שהוא הודיע את שם האב.
יוחנן 17:6
"גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם:
לך היו ואותם נתת לי, ואת דברך שמרו."
יוחנן 17:26
"והודעתי להם את שמך ועוד אודיע, למען תהיה בהם האהבה אשר אהבתני,
ואני בהם."
מה בדיוק הודיע האדון ישוע? ההקשר של יוחנן 17 מראה שהוא הודיע את האב עצמו. כאן אי אפשר להפריד את השם מזהותו, מאופיו ומהתגלותו של אלוהים.
התלמידים לא נועדו רק ללמוד צירוף לא מוכר של אותיות. הם נועדו להכיר את האב.
יוחנן 17:25
"אבי הצדיק, העולם לא ידעך, אבל אני ידעתיך,
ואלה ידעו כי אתה שלחתני."
האדון ישוע מודיע את האב כאב. זו ההתגלות
שהבן נותן לתלמידיו שוב ושוב.
9. האב לא נתן לנו שם אישי, אלא התגלה כאב
לכן עלינו להבחין בין שם אישי לבין כינוי שנגלה. בכתובים יש כמה שמות ותארים המתארים את אלוהים: אל, אלוהים, אל עליון, אל שדי, אדוני ויהוה. לכל אחת מהמילים האלה משמעות לשונית והקשרית משלה.
אבל יש נקודה חשובה יותר. שם אישי שמצביע רק על תכונה או מאפיין מסוים אחד לעולם לא יוכל להכיל את מלוא טבעו של האב. הרי האב אינו רק המפרנס, אינו רק המגן ואינו רק הדואג. הוא כל אלה בבת אחת, ועוד הרבה יותר.
הוא מקור הכול, הבורא, המקיים, המפרנס, המגן, הדואג, האב, השופט, נותן החיים, מקור החכמה, ומי שמנחה ומעצב את ילדיו. שום שם אנושי או כינוי מוגבל אינו יכול להכיל את מלאות אופיו הבלתי מוגבלת.
זה בדיוק מה שהופך את אב להתגלות כה מופלאה. המילה אינה מצמצמת אותו לתכונה אחת. אדרבה: היא מגלה קשר שבו כל התכונות האלה מתאחדות. אב הוא מי שנותן חיים, נושא באחריות, דואג, מגן, מפרנס, מלמד, מתקן, מנחה ואוהב את ילדיו.
לכן, כאשר האדון ישוע מלמד אותנו לפנות אל אלוהים כאב, הוא אינו רק מוסר לנו תואר. הוא מגלה לנו מי אלוהים בשביל ילדיו. במילה אב מתאחדים דאגתו, הגנתו, פרנסתו, אהבתו, הדרכתו וסמכותו.
מתי 6:9
"לכן כה תתפללו: אבינו שבשמים, יתקדש שמך."
האדון ישוע אינו מלמד את תלמידיו להשתמש בשם אישי נסתר של האב. הוא מלמד אותם להתפלל אל אבינו. בכך הוא מסיט את תשומת ליבנו משם אנושי שעלול לתחום את האב בתכונה אחת, ומפנה אותה אל האב עצמו.
אי אפשר לצמצם את האב לתכונה אחת. הוא אינו רק מפרנס, אינו רק מגן ואינו רק דואג. הוא מלאות כל התכונות האלה, ועוד לאין שיעור. לכן ההתגלות אב הולמת אותו כל כך: היא מתארת את יחסו לילדיו בלי להגביל את אופיו למאפיין אחד.
האב לא גילה לנו את שמו האישי;
הוא התגלה לנו כאבא, אבי.
"אב", אם כן, אינו שם אנושי מוגבל שבו אנו מנסים להגדיר את האלוהים האינסופי. זו ההתגלות שהאדון ישוע נתן לנו על הקשר שבו אנו יכולים להכיר את האל האמיתי היחיד: כאבא שלנו, כאבינו, כדואג לנו, כמגננו וכמפרנסנו.
האב הוא גם ראש משפחתו. הוא המקור והראש של בית האב השמימי, ואנו, השייכים לו דרך האדון ישוע, ילדיו. כשם שאב נושא באחריות לביתו, כך האב נושא באחריות, בסמכות ובדאגה העליונות לילדיו. הוא מגן על משפחתו, מספק את צרכיה, מנחה את ילדיו, מלמד אותם ודואג שידעו למי הם שייכים. איננו רק ברואים העומדים לפני אל רחוק; דרך האדון ישוע אנו מובאים אל האב כילדים, ויכולים להכיר אותו כאבא, אבי.
10. יהוה וההתגלות הנראית של אלוהים
כאן עולה שאלה חשובה. בתנ"ך מופיע השם יהוה, שם בן ארבע האותיות, פעמים רבות מאוד. בתרגומים לאנגלית הוא מתורגם בדרך כלל ל-LORD, ובקריאה בעברית נהוג לומר "אדוני" או "השם". השאלה היא אפוא: האם יש לזהות באופן אוטומטי כל הופעה של יהוה עם האב הבלתי נראה?
לפי הקו המקראי שמאמר זה מגן עליו, לא בהכרח. הכתובים מלמדים שהאב בלתי נראה ושאיש לא ראהו, ואילו בתנ"ך ולאורך כל ההיסטוריה המקראית אלוהים כן התגלה בדרכים שאפשר היה לראותן ולשמוע אותן.
שמות 33:20
"ויאמר: לא תוכל לראות את פניי, כי לא יראני האדם וחי."
יחד עם זאת, יש בתנ"ך כתובים שבהם אלוהים נראה באופן גלוי ומדבר עם בני אדם. מכאן עולה השאלה מי היא ההתגלות האלוהית הנראית הזו.
יוחנן 1:18
"את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד, אשר בחיק האב, הוא הודיע אותו."
הברית החדשה נותנת לנו אפוא מפתח: האלוהים הבלתי נראה מוּדע ומתגלה על ידי הבן.
10.a האב לא היה האלוהים הנראה של התנ"ך
הבחנה חשובה מתבהרת כשאנו מעמידים את התנ"ך ואת הברית החדשה זה לצד זה. בתנ"ך אלוהים מתגלה לישראל פעמים רבות מאוד כיהוה (YHWH). הוא מדבר, נראה, מנחה את ישראל, כורת בריתות, נותן את מצוותיו, ובכתובים רבים נחווה באופן נראה. ועם זאת הברית החדשה מלמדת שאיש לא ראה מעולם את האב עצמו.
יוחנן 1:18
"את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד, אשר בחיק האב,
הוא הודיע אותו."
אם איש לא ראה את האב, ואילו התנ"ך מדבר על יהוה הנראה באופן גלוי, נותרת בפנינו שאלה יסודית:
מי, אם כן, הייתה ההתגלות האלוהית הנראית שנראתה אל האבות
ואל ישראל?
לפי הקו המקראי המוצג במאמר זה, התשובה היא: יהוה היה ההתגלות הנראית של אלוהים, הנגלית במלואה בברית החדשה כאדון ישוע, הבן. האב הוא המקור הבלתי נראה; ישוע הוא מי שדרכו האב הבלתי נראה עשה את עצמו לנראה ולידוע.
קולוסים 1:15
"אשר הוא צלם האלוהים הבלתי נראה, בכור כל הבריאה."
כאן ישוע נקרא צלם האלוהים הבלתי נראה. הדבר מתיישב עם יוחנן 1:18: האב בלתי נראה, ואילו הבן מודיע אותו ועושה אותו לידוע.
יוחנן 14:9
"ויאמר אליו ישוע: הזמן רב כל כך אני עמכם ולא ידעתני, פיליפוס? מי שראה אותי
ראה את האב; ואיך אתה אומר: הראנו את האב?"
בדברים אלה מבהיר האדון ישוע שהאב אינו נראה באופן ישיר. מי שרואה את ישוע רואה את האב במובן זה שישוע הוא ההתגלות הנראית המושלמת של אביו. הבן מודיע את האב הבלתי נראה.
לכן אין לקרוא את התנ"ך כאילו האב הבלתי נראה עצמו נראה אל בני אדם בגוף או באופן ישיר. כאשר אלוהים מתגלה באופן נראה, על קורא המקרא להביא בחשבון את הייצוג וההתגלות האלוהיים שדרכם האב מודיע את עצמו.
יוחנן 6:46
"לא שראה איש את האב, זולתי מי שהוא מאת האלוהים,
הוא ראה את האב."
דבריו אלה של ישוע מכריעים לגבי ההבחנה. איש לא ראה את האב. ובכל זאת, בתנ"ך ראו בני אדם את אלוהים ודיברו עמו. לכן יש להבחין בין ההופעה האלוהית הנראית לבין האב הבלתי נראה.
לפי פרשנות מקראית זו, ההתגלות האלוהית הנראית קשורה ביהוה, ויהוה נגלה לנו לבסוף במלואו באישיותו של האדון ישוע. מה שבתנ"ך היה עדיין נסתר וחלקי, נעשה נראה בברית החדשה בבן.
האב הוא המקור הבלתי נראה; יהוה הוא ההתגלות האלוהית הנראית, הנגלית במלואה בברית החדשה באדון ישוע.
הדבר מסביר גם כיצד ישוע יכול לומר שאיש לא ראה את האב, בעוד שהכתובים מדברים על אנשים שראו את אלוהים. הם לא ראו את האב הבלתי נראה במציאותו האלוהית המלאה; הם ראו את ההתגלות האלוהית שדרכה האב הודיע את עצמו להם.
11. זכריה 3:2 – יהוה ויהוה
דוגמה בולטת לכך אנו מוצאים בזכריה 3:2.
זכריה 3:2
"ויאמר יהוה אל השטן: יגער יהוה בך השטן, ויגער יהוה בך הבוחר בירושלים; הלוא זה אוד מוצל מאש."
בטקסט העברי מופיע כאן שם בן ארבע האותיות יהוה. אם מייחסים את שני האזכורים פשוט לאותה אישיות בלי הסבר נוסף, הניסוח נעשה מפתיע: יהוה מדבר ואומר שיהוה יגער בשטן.
לפי הפרשנות שמאמר זה מגן עליה, הכתוב הזה מובן כדוגמה להתגלות האלוהית הנראית המצביעה על האלוהים העליון והבלתי נראה.
במילים אחרות: כאשר הנציג האלוהי הנראה מדבר, הוא יכול לפנות אל סמכותו של האב, העליון.
לכן אין להחליף פשוט את השם יהוה ב"האדון ישוע", כאילו זה התרגום המילולי של הטקסט העברי. זה יהיה מעבר למה שהכתוב עצמו אומר. אבל בתוך פרשנות מקראית זו, אפשר לקרוא את הכתוב כהבחנה בין ההתגלות האלוהית הנראית לבין המקור האלוהי העומד מעליו.
יוחנן 5:30
"אינני יכול לעשות דבר מעצמי; כאשר אשמע כן אשפוט, ומשפטי צדק,
כי אינני מבקש את רצוני, כי אם את רצון האב אשר שלחני."
אותו יחס אנו מוצאים ישירות בדבריו של האדון ישוע עצמו: הוא אינו פועל
בנפרד מן האב, אלא לפי רצון האב ששלח אותו.
12. האדון ישוע הוא שלוחו של האב
המקרא חוזר ואומר שוב ושוב שהאב שלח את האדון ישוע.
יוחנן 8:42
"ויאמר אליהם ישוע: אילו היה האלוהים אביכם, כי אז אהבתם אותי, כי מאת האלוהים יצאתי ובאתי; ולא מעצמי באתי, כי הוא שלחני."
יוחנן 6:38
"כי ירדתי מן השמים לא לעשות את רצוני, כי אם את רצון שולחי."
האב הוא האל השולח. האדון ישוע הוא השלוח. יחס זה הוא אחד הדפוסים העקביים ביותר בבשורת יוחנן.
יוחנן 12:49-50
"כי לא מליבי דיברתי, אלא האב אשר שלחני הוא נתן לי מצווה מה אומר ומה אדבר. ויודע אני כי מצוותו היא חיי עולם; לכן את אשר אני מדבר, כאשר אמר אליי האב כן אני מדבר."
האדון ישוע מדבר את מה שהאב נותן לו. האב הוא מקור המסר;
האדון ישוע מכריז את המסר הזה לעולם בשלמות.
13. האב נותן לאדון ישוע את סמכותו
לאדון ישוע סמכות גדולה ומיוחדת. אבל הוא עצמו אומר שסמכות זו ניתנה לו.
מתי 28:18
"ויגש ישוע וידבר אליהם לאמור: ניתן לי כל שלטון בשמים ובארץ."
מי נתן לו את השלטון הזה? האב.
יוחנן 5:26-27
"כי כאשר לאב חיים בעצמו, כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו; ונתן לו סמכות גם לעשות משפט, כי בן האדם הוא."
האב הוא המקור. הבן מקבל חיים וסמכות מן האב. אין בכך כדי להקטין במאומה את גדולתו של האדון ישוע; להפך, הדבר מראה בבירור מאין באה סמכותו האלוהית:
האב נותן אותה לו.
14. גם אחרי תחייתו יש לאדון ישוע אלוהים
אחד הכתובים הברורים ביותר נמצא בספר ההתגלות.
ההתגלות 3:12
"המנצח, אעשנו לעמוד בהיכל אלוהיי, ולא יצא עוד החוצה; ואכתוב עליו את שם אלוהיי, ואת שם עיר אלוהיי, ירושלים החדשה, היורדת מן השמים מאת אלוהיי, ואת שמי החדש."
אלה דבריו של האדון ישוע המהולל. הוא מדבר על אלוהיי. מכאן ברור שהאב והבן נשארים נבדלים גם אחרי התחייה.
ההתגלות 1:1
"התגלות ישוע המשיח, אשר נתן לו האלוהים להראות לעבדיו את אשר עתיד להיות במהרה…"
אפילו ההתגלות על אחרית הימים מתוארת כדבר שאלוהים נתן לאדון ישוע.
15. האב הוא מקור הכול
קורינתים א 8:6
"אבל לנו יש רק אל אחד, האב, אשר ממנו הכול ואנחנו בו;
ואדון אחד, ישוע המשיח, אשר על ידו הכול ואנחנו על ידו."
פסוק זה מכיל מבנה חשוב ביותר:
- הכול מן האב.
- הכול על ידי האדון ישוע.
האב, אם כן, הוא המקור העליון. האדון ישוע הוא המתווך והאדון שעל ידו הכול מתבצע ובא לכלל קיום.
קורינתים א 15:28
"וכאשר הכול יוכנע לו, אז גם הבן עצמו ייכנע למי
שהכניע לו את הכול, למען יהיה האלוהים הכול בכול."
המטרה הסופית של תוכנית אלוהים היא שיהיה האלוהים הכול בכול. הבן
מכניע את עצמו למי שהכניע לו את הכול.
16. האב הוא היעד הסופי של עבודת האלוהים שלנו
האדון ישוע אינו מלמד אותנו לעצור אצלו בלי להכיר את האב. הוא מביא אותנו אל האב.
יוחנן 14:6
"ויאמר אליו ישוע: אנוכי הדרך והאמת והחיים; אין איש בא אל האב כי אם על ידי."
האדון ישוע הוא הדרך. היעד הוא האב.
טימותיוס א 2:5
"כי אחד הוא האלוהים, ואחד המתווך בין האלוהים ובני האדם, האדם המשיח ישוע."
שוב המבנה המקראי ברור: אל אחד ומתווך אחד.
אפסים 2:18
"כי על ידו יש לשנינו גישה ברוח אחת אל האב."
על ידי האדון ישוע יש לנו גישה אל האב. זו כל מטרת פועלו כמתווך.
האדון ישוע הוא הדרך אל האב. הוא מגלה את האב, מייצג
את האב ומחזיר אותנו אל האב.
17. שמו של האדון ישוע ושמו של האב
יש גם הבדל ראוי לציון בין מה שהכתובים אומרים על האדון ישוע לבין מה שהם אומרים על האב. על האדון ישוע מדברים הכתובים על שמו שנגלה, ואף על שם שעדיין אינו ידוע במלואו.
ההתגלות 19:12-13
"ועיניו כלהבת אש, ועל ראשו כתרים רבים; ושם כתוב לו אשר אין איש יודעו בלתי הוא לבדו. והוא לבוש בגד טבול בדם, ושמו נקרא דבר האלוהים."
הדבר מראה שלשמו של האדון ישוע יש ממד שמימי שעדיין לא נגלה לנו במלואו. יחד עם זאת, המקרא אינו מלמד שהאב נתן לנו שם אישי שעלינו להשתמש בו כדי לפנות אליו.
האב נגלה לנו כאבא, אבי. במילה זו טמונים יחסו אלינו, דאגתו,
הגנתו, פרנסתו וסמכותו.
18. "אב" הוא התגלות אופיו
לכן, כשאנו מדברים על "שמו" של האב, עלינו להבין למה מתכוון האדון ישוע כשהוא אומר שהודיע את שם האב. הוא לא הודיע את האב דרך מילה אחת, אלא דרך כל חייו.
יוחנן 14:10
"האינך מאמין כי אני באב והאב בי? הדברים אשר אני מדבר אליכם
לא מעצמי אני מדבר, אלא האב השוכן בי הוא עושה את המעשים."
האדון ישוע מגלה את האב דרך דבריו ודרך מעשיו. האב פועל על ידי הבן.
יוחנן 10:37-38
"אם אינני עושה את מעשי אבי, אל תאמינו לי. ואם אני עושה, גם אם לא תאמינו לי, האמינו למעשים,
למען תדעו ותאמינו כי האב בי ואני בו."
לכן אנו יכולים לומר שהאדון ישוע מגלה את האב בשלמות. מעשיו מראים את אופיו של אביו.
האב מוּדע לנו דרך הבן: אופיו, רצונו,
אהבתו, דאגתו ותוכנית הישועה שלו נראים באדון ישוע.
19. מדוע "אבא, אבי" היא ההתגלות הנכונה
כשאנו קוראים את כל הכתובים שלעיל יחד, מתגלה תמונה עקבית. האב הוא האל האמיתי היחיד. הוא המקור הבלתי נראה של הכול. איש לא ראה אותו. הוא שלח את האדון ישוע. האדון ישוע מכיר אותו, מגלה אותו ומביא אותנו אליו.
האב לא נתן לנו שם אישי שעלינו להשתמש בו כדי לזהות אותו. במקום זאת, האדון ישוע מלמד אותנו להכיר אותו כאב ולפנות אליו בביטחון כאבא, אבי.
ו"אב" פירושו הרבה יותר מתואר רשמי. הוא מתאר את יחסו אלינו ואת אופיו. הוא הדואג, כי הוא דואג לילדיו. הוא המגן, כי הוא מחסה להם. הוא המפרנס, כי הוא יודע מה ילדיו צריכים. הוא המקיים, כי הכול קיים ממנו. הוא המורה והאב, כי הוא מעצב ומייסר את ילדיו.
מתי 6:32
"(כי את כל אלה מבקשים הגויים:) כי יודע אביכם שבשמים כי צריכים אתם לכל אלה."
זהו האלוהים שהאדון ישוע לימד אותנו להכיר.
20. הקו המקראי השלם
אפשר אפוא לסכם את ההתגלות המקראית כך:
- האב הוא האל האמיתי היחיד.
- האב הוא המקור והמוצא של הכול.
- האב בלתי נראה, ואיש לא ראה אותו מעולם באופן ישיר.
- האב שלח את האדון ישוע.
- האדון ישוע הוא הבן, המשיח, האדון והמתווך.
- האדון ישוע עושה את האב הבלתי נראה לנראה ולידוע.
- האדון ישוע מקבל את סמכותו מן האב.
- האדון ישוע עדיין קורא לאב אלוהיו אחרי תחייתו.
- האדון ישוע מלמד אותנו לפנות אל האב כאבא, אבי.
- האב הוא עבור ילדיו הדואג, המגן, המפרנס, המקיים והאב האוהב.
- האדון ישוע הוא הדרך שבה אנו באים אל האב.
המקרא אינו מרחיק אותנו מן האב דרך האדון ישוע,
אלא מביא אותנו ישירות אל האב דרך האדון ישוע.
21. סיכום
השאלה המרכזית, אם כן, איננה רק: "מה שמו של אלוהים?" השאלה המקראית העמוקה יותר היא: מי גילה אלוהים שהוא בשבילנו?
האדון ישוע נותן תשובה ברורה. הוא מגלה את אביו. הוא קורא לו האל האמיתי היחיד. הוא קורא לו אב. הוא פונה אליו כאבא. הוא מלמד את תלמידיו להתפלל אל אבינו. הוא אומר שאיש לא ראה את האב. הוא מודיע את האב. הוא עושה את מעשי האב. הוא מדבר את דברי האב. הוא נשלח על ידי האב. ולבסוף, הוא מביא את ההולכים אחריו אל האב.
לכן עלינו לשמור על ההבחנה בין האב הבלתי נראה לבין ההתגלות הנראית של אלוהים באדון ישוע. עלינו גם להבחין בין שמות אישיים, תארים, תיאורים ותכונות. האב לא נתן לנו שם אישי לשימוש, כמו שם פרטי של אדם. מה שנתן לנו עמוק הרבה יותר: ההתגלות שהוא אבינו.
ו"אב" איננה מילה ריקה. היא מגלה את אופיו: הוא האב הדואג, המגן, המפרנס, המקיים, המנחה, המלמד והאוהב.
האל האמיתי היחיד הוא האב.
שמו האישי לא נגלה לנו; יחסו ואופיו נגלו לנו כאבא, אבי.
האדון ישוע הוא הבן וההתגלות המושלמת של האב הבלתי נראה, ודרכו אנו באים אל האב.
שאלות נפוצות
לפי המקרא, האם האב גילה לנו שם אישי?
הכתובים אינם נותנים שם אישי של האב שהאדון ישוע מורה לתלמידיו להשתמש בו. האדון ישוע מלמד אותם לפנות אל אלוהים כ"אבינו שבשמים", והוא עצמו פונה אליו כ"אבא, אבי".
מה פירוש "אבא, אבי"?
"אבא, אבי" מתאר קשר אינטימי בין אלוהים לבין ילדיו. הוא מגלה אותו כאב הדואג, המגן, המפרנס ומנחה את ילדיו.
האם "אב" הוא רק תואר?
בהתגלות המקראית "אב" הוא יותר מתואר רשמי. הוא מתאר את יחסו של אלוהים לבנו ולילדיו, ובו בזמן מגלה את אופיו כדואג, כמגן, כמפרנס וכמקיים.
מדוע האדון ישוע קורא לאב האל האמיתי היחיד?
ביוחנן 17:3 האדון ישוע מדבר ישירות אל אביו וקורא לו "האל האמיתי היחיד". אחר כך הוא מתייחס לעצמו כאל ישוע המשיח, שלוחו של האב.
האם האדון ישוע הוא האב?
לא. האדון ישוע מדבר עם האב, נשלח על ידי האב, קורא לאב אלוהיו ואומר שהאב גדול ממנו. יחד עם זאת, האדון ישוע הוא הבן היחיד, המשיח, האדון וההתגלות המושלמת של האב.
מדוע אומר האדון ישוע: "מי שראה אותי ראה את האב"?
כי האדון ישוע מגלה את האב בשלמות. יוחנן 1:18 אומר שאיש לא ראה את אלוהים ושהבן הודיע אותו. האדון ישוע עושה את האב הבלתי נראה לנראה דרך דבריו, מעשיו ואופיו.
כיצד עלינו להבין את יהוה?
יהוה הוא שם בן ארבע האותיות בעברית, שתרגומים רבים לאנגלית מתרגמים ל-LORD, ובקריאה בעברית נהוג לומר במקומו "אדוני" או "השם". חשוב לא לייחס באופן אוטומטי כל כתוב שבו מופיע יהוה ישירות לאב הבלתי נראה בלי לבחון את ההקשר. לפי השקפת מאמר זה, יהוה קשור בהתגלות הנראית של אלוהים (האדון ישוע, בתנ"ך ובברית החדשה כאחד), ואילו האב הוא המקור הבלתי נראה והאל האמיתי היחיד.
מהם חיי העולם לפי האדון ישוע?
לפי יוחנן 17:3, חיי העולם הם לדעת את האל האמיתי היחיד ואת ישוע המשיח אשר שלח.
אם מטרתנו לבוא אל האב, מדוע אנו צריכים את האדון ישוע?
כי האדון ישוע עצמו אומר: "אין איש בא אל האב כי אם על ידי." הוא הדרך, המתווך וההתגלות שנתן האב, שדרכה אנו מכירים את האב.