כיצד אתר זה מבין את המונחים
אי־הבנות תאולוגיות רבות נוצרות משום שמערכות אמונה שונות מפרשות מונחים מקראיים מסוימים בדרכים שונות. אתר זה משתמש במונחים רבים בתוך מסגרת עברית ומקראית מובהקת, ולא לפי המסורת הכנסייתית המאוחרת או התאולוגיה הפילוסופית. מטרת דף זה היא להסביר בבירור כיצד המונחים האלה משמשים באתר.
מילון מונחים
המונחים לפי סדר האלף־בית
| מונח | המשמעות באתר זה |
|---|---|
| אדון / אֲדֹנָי | מי שקיבל סמכות ושלטון מן האב.
(בסיס מקראי: מעשי השליחים 2:36, מעשי השליחים 5:31, אל הפיליפים 2:9–11, הראשונה אל הקורינתים 15:24–28) |
| אישיות (בתורת השילוש) | מונח תאולוגי מקצועי מן התורה הכנסייתית המאוחרת, ולא "אדם" במובן היומיומי. לפי תורת השילוש, האב, הבן ורוח הקודש הם שלוש אישיויות שיחד הן אל אחד. אתר זה אינו משתמש במילה במובן הזה: האב הוא האל האמיתי היחיד, ישוע הוא בנו ומשיחו, ורוח הקודש היא רוחו של האב עצמו.
(בסיס מקראי: יוחנן 17:3, הראשונה אל הקורינתים 8:6, הראשונה אל טימותיוס 2:5) |
| אלוהי (תואר) | בא מאת אלוהים ונושא סמכות וטבע שמימיים: מוצא, טבע, סמכות או ייצוג אלוהיים שמקורם באלוהים האב. "אלוהי" אין פירושו שהאישיות הזאת היא אלוהים האב עצמו, או שווה לו בסמכות העליונה.
(בסיס מקראי: יוחנן 1:1, יוחנן 10:35–36, יוחנן 17:3, השנייה של פטרוס 1:4) |
| אלוהים (האב, אלוהים האב) | נקרא גם האב, אלוהים האב או האל האמיתי היחיד. הוא המקור הסמוי מן העין, העליון והנצחי של כל הקיום, שממנו הכול ואשר לו הכול כפוף בסופו של דבר. איש לא ראה אותו מעולם; הוא מתגלה לבני האדם באמצעות דברו, רוחו וישוע המשיח. הוא אלוהיו ואביו של ישוע.
(בסיס מקראי: יוחנן 1:18, יוחנן 5:37, אל הקולוסים 1:15, הראשונה אל טימותיוס 1:17, הראשונה אל טימותיוס 6:16, הראשונה אל הקורינתים 8:6) |
| אמונה | ביטחון ונאמנות כלפי אלוהים האב באמצעות משיחו, המתבטאים בציות נאמן.
(בסיס מקראי: יוחנן 3:16–18, יוחנן 17:3, מעשי השליחים 20:21, אל הרומים 1:5, יעקב 2:17) |
| בבל | מערכת רוחנית של שחיתות דתית, פשרה, הטעיה ועוצמה עולמית, העומדת נגד אמת האלוהים. (בסיס מקראי: ההתגלות 17:1–6, ההתגלות 18:2–5, ההתגלות 18:9–19) |
| בכור הבריאה | הראשון והעליון, שהאב הוציא לפני הבריאה.
(בסיס מקראי: משלי 8:22–30, אל הקולוסים 1:15–17, ההתגלות 3:14) |
| בן האלוהים (ההתגלות הנראית של אלוהים) | תואר מקראי שבמחשבה העברית אינו מתייחס בעיקר למוצא ביולוגי, אלא לקשר ייחודי של מוצא, ייצוג, אופי וסמכות. כאשר ישוע נקרא בן האלוהים, פירוש הדבר שהוא ההתגלות והנציג המושלמים של אלוהים האב. מאחר שהאב הוא האל הסמוי מן העין, ישוע הוא ההתגלות הנראית של האל הסמוי — לא האב עצמו, אלא צלמו המושלם.
(בסיס מקראי: יוחנן 1:18, יוחנן 14:9–10, אל הקולוסים 1:15, אל העברים 1:1–3, השנייה אל הקורינתים 4:4) |
| דבר (לוגוס) | הביטוי, הדיבור, החוכמה והתכלית האלוהיים של האב, שנגלו באמצעות ישוע.
(בסיס מקראי: יוחנן 1:1–3, יוחנן 1:14, יוחנן 14:9–10, אל העברים 1:1–3) |
| הצדקה | היות האדם מוכרז צדיק לפני אלוהים האב באמונה במשיחו, ולא בהשגת צדקה באמצעות שמירה טקסית או מעשי אדם.
(בסיס מקראי: אל הרומים 3:28, אל הרומים 4:5, אל הגלטים 2:16, אל האפסים 2:8–9) |
| ועידה כנסייתית | אספה כנסייתית של בישופים שקיבלה החלטות בענייני התורה הכנסייתית. בוועידות ניקאה (325) וקונסטנטינופול (381) קיבלה תורת השילוש את צורתה הקבועה. אתר זה רואה בהחלטות כאלה ניסוחים אנושיים שיש לבחון לאור הכתובים, ולא סמכות העומדת מעל הכתובים.
(בסיס מקראי לבחינת תורה אנושית: מרקוס 7:7–13, מעשי השליחים 17:11, הראשונה אל התסלוניקים 5:21) |
| יהוה / האלוהים הנראה | מתייחס לזהות האלוהית ולהופעה הנראית שבאמצעותן אלוהים האב התגלה לבריאה. באתר זה, יהוה הנראה של התנ״ך מובן כישוע, הבן וצלמו המושלם של האב הסמוי מן העין. לכן יהוה כהופעה אינו זהה לאלוהים האב עצמו. השם יהוה שייך לאלוהים האב, האל האחד של קריאת שמע (״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד״, דברים 6:4). ישוע נושא את השם הזה כנציגו ושליחו הנראה, בלי להיות בכך אלוהים האב עצמו.
(בסיס מקראי: דברים 6:4, שמות 23:21, שמות 33:20, יוחנן 1:18, יוחנן 14:9–10, יוחנן 17:11–12, אל הקולוסים 1:15, אל העברים 1:3) |
| ישו (Jesus) | ראו ישוע / ישו. |
| ישוע / ישו | ״ישוע״ מתייחס למשיח העברי ההיסטורי. ״ישו״ (Jesus) יכול לציין את הצורה הלשונית של שמו, או — בהקשר של ביקורת האתר על הנצרות המאוחרת — את הדמות התאולוגית הממוסדת שלו: הדמות המאוחרת של המשיח היהודי, שעוצבה ושונתה בידי המסורת הכנסייתית, הפילוסופיה והשפעה פגאנית. ההבחנה היא עניין של תורה ולא רק של לשון: היא נוגעת להוראה ולדמות, ולא רק להגייה.
(בסיס מקראי: יוחנן 1:41–42, מתי 1:21, מעשי השליחים 4:10–12, מרקוס 7:7–13, אל הקולוסים 2:8) |
| ישוע המשיח | ישוע הוא בן האלוהים, הדבר שנעשה בשר, וההתגלות הנראית של אלוהים האב הסמוי מן העין. הוא המשיח העברי האמיתי ובנו הבכור של אלוהים, שהאב הוציא לפני בריאת השמיים והארץ. הוא אינו אלוהים האב הכול־יכול, אלא הבן הייחודי שיצא מן האב, ושבאמצעותו ברא האב את הכול. באמצעותו האב מתגלה לבני האדם ונותן גאולה וחיי עולם למאמינים בו. הוא קיבל מן האב סמכות אלוהית, תארים, כבוד, תפארת ושלטון, ולכן הוא מכובד כאדון.
(בסיס מקראי: משלי 8:22–31, מיכה 5:1, יוחנן 1:1–3, יוחנן 1:14, יוחנן 5:19–23, יוחנן 6:38, יוחנן 14:9–10, יוחנן 17:3, אל הקולוסים 1:15–17, הראשונה אל הקורינתים 8:6, אל הפיליפים 2:9–11, אל העברים 1:1–3, ההתגלות 3:14) |
| ישועה / גאולה | פיוס עם האב באמצעות אמונה, ציות, תשובה וקבלת משיחו.
(בסיס מקראי: יוחנן 3:16–18, מעשי השליחים 2:38, מעשי השליחים 3:19, מעשי השליחים 20:21, אל העברים 5:9) |
| כבוד | היראה, הכפיפות, הציות וההאדרה הניתנים כראוי לישוע, משום שאלוהים האב מינה אותו ורומם אותו.
(בסיס מקראי: יוחנן 5:23, מעשי השליחים 2:36, מעשי השליחים 5:31, אל הפיליפים 2:9–11, אל העברים 1:4–6) |
| מנחם | העוזר שישוע הבטיח לתלמידיו לזמן שאחרי לכתו אל האב. באתר זה הוא מובן כרוח הקודש של אלוהים האב עצמו, שבאמצעותה האב שוכן ופועל במאמינים, ושבאמצעותה נוכחותו ופועלו של ישוע הופכים למציאות בחייהם. אין זו אישיות אלוהית שלישית ושווה.
(בסיס מקראי: יוחנן 14:16–18, יוחנן 14:23, יוחנן 15:26, יוחנן 16:7–14) |
| מערכת כנסייתית | מבנים דתיים ממוסדים שהחליפו את היסודות המקראיים העבריים במסורות מאוחרות ובתורות פילוסופיות.
(בסיס מקראי: מרקוס 7:7–13, אל הקולוסים 2:8) |
| מעשים | מעשי אדם, הנעשים כניסיון להשיג צדקה או כפרי של אמונה. מעשים אינם יכולים לקנות ישועה.
(בסיס מקראי: אל הרומים 3:20, אל הרומים 3:28, אל האפסים 2:8–10, יעקב 2:17–18) |
| מקור | כינוי לאלוהים האב כמוצא של כל הקיום. ממנו הכול, גם קיומו של בנו ישוע, אשר יצא מן האב.
(בסיס מקראי: יוחנן 5:26, יוחנן 8:42, אל הרומים 11:36, הראשונה אל הקורינתים 8:6) |
| משיח | המשוח והנבחר, שנשלח מאת האב לגאול, ללמד, לשפוט ולמלוך.
(בסיס מקראי: דברים 18:18–19, תהלים 2:2, יוחנן 3:16–17, מעשי השליחים 2:36, מעשי השליחים 10:42, אל הפיליפים 2:9–11) |
| נברא | ישוע יצא מאלוהים האב לפני הבריאה, ולכן אינו שייך לסדר הנברא, אף שמקור קיומו הוא באלוהים האב. הבריאה היא כל מה שאלוהים האב הביא לידי קיום לאחר שהוציא את בנו ישוע.
(בסיס מקראי: משלי 8:22–30, יוחנן 1:1–3, אל הקולוסים 1:15–17, ההתגלות 3:14) |
| נולד / יצא מן האב | יציאה מן האב באופן ייחודי וישיר — לא בריאה כמו בריאת בני האדם או המלאכים (כשם שחוה הוצאה מן האדם).
(בסיס מקראי: תהלים 2:7, משלי 8:22–30, יוחנן 1:14, אל העברים 1:5) |
| נצחי | נצחי במובן המלא פירושו: בלי ראשית ובלי אחרית. במובן הזה רק האב נצחי; אין לו מוצא. לישוע יש קיום עולמי (לעד): מוצאו באב, שהוציא אותו לפני הבריאה, ולחייו אין סוף.
(בסיס מקראי: תהלים 90:2, יוחנן 5:26, יוחנן 17:3, יוחנן 1:1–3, אל הקולוסים 1:15–17) |
| סגידה | הסגידה העליונה שייכת לאב בלבד. כבוד, יראה, ציות וכפיפות יכולים להינתן לישוע כמשיח וכאדון שמונה תחת האב. כאשר השה מקבל כבוד וסגידה בהתגלות פרק 5, הוא מקבל אותם יחד עם היושב על הכיסא; כל כבוד הניתן לישוע הוא בסופו של דבר ״לתפארת האלוהים האב״ (אל הפיליפים 2:11). (בסיס מקראי: מתי 4:10, יוחנן 4:23–24, יוחנן 5:22–23, אל הפיליפים 2:9–11, ההתגלות 5:12–14, הראשונה אל הקורינתים 15:26–27) |
| ציות | תגובת המאמין לרצון אלוהים האב ולמצוותיו. ציות אינו קונה ישועה, אך הוא חלק מקשר נאמן עמו.
(בסיס מקראי: דברים 10:12–13, יוחנן 14:15, יוחנן 15:10, אל הרומים 1:5, יעקב 2:17–18) |
| רוח הקודש / רוח אלוהים | רוח הקודש היא רוחו של אלוהים האב עצמו: כוחו, נוכחותו, חוכמתו ופעולתו הפעילה. אין זה אל נפרד לצד האב, אלא רוחו של האל האמיתי היחיד עצמו, שבאמצעותה אלוהים מתגלה, מדבר, מלמד, מדריך, מנחם ומגשים את רצונו. באמצעות רוחו אלוהים האב פועל במשיחו, בבריאה ובעמו, ובאמצעותה ישוע שוכן ופועל במאמינים.
(בסיס מקראי: בראשית 1:2, תהלים 104:30, תהלים 139:7–10, ישעיהו 63:10–11, יואל 3:1–2, לוקס 1:35, יוחנן 14:16–18, יוחנן 15:26, יוחנן 16:13–14, מעשי השליחים 2:17–18, אל הרומים 8:9–11, הראשונה אל הקורינתים 2:10–12, אל האפסים 4:30) |
| שבת | זמן קודש שאלוהים קבע מאז הבריאה, והמאמינים מכבדים אותו כאות של ציות וזיכרון.
(בסיס מקראי: בראשית 2:2–3, שמות 20:8–11, שמות 31:13–17, מרקוס 2:27–28) |
| שילוש | התורה הכנסייתית המאוחרת, המלמדת על שלוש אישיויות שוות ונצחיות בתוך אלוהות אחת. אתר זה דוחה מסגרת זו כבלתי מקראית. מקור השילוש בתורות פילוסופיות אנושיות ובמערכות כנסייתיות מאוחרות. קראו גם: מדוע האדון ישוע לא לימד את השילוש. (בסיס מקראי: דברים 6:4, מרקוס 12:29, יוחנן 17:3, הראשונה אל הקורינתים 8:6, הראשונה אל טימותיוס 2:5) |
| תורה | ההוראה האלוהית של אלוהים. עקרונותיה המוסריים והקדושים נותרים רלוונטיים מבחינה רוחנית, אף שהמאמינים אינם מוצדקים בשמירה טקסית של התורה.
(בסיס מקראי: תהלים 19:8–12, מתי 5:17–19, אל הרומים 3:20–31, אל הרומים 7:12) |
הבהרות חשובות
| אי־הבנה | מה האתר מתכוון לומר באמת |
|---|---|
| ״ישוע היה סתם נברא רגיל.״ | לא. ישוע נתפס כמי שיצא באופן ייחודי מן האב לפני כל הבריאה, ושרומם מעל כל היצורים שבשמיים ובארץ.
(בסיס מקראי: משלי 8:22–30, אל הקולוסים 1:15–17, אל העברים 1:4–6, ההתגלות 3:14) |
| ״האתר מכחיש את טבעו השמימי של ישוע.״ | לא. ישוע מובן כשמימי, אלוהי, מרומם ונשלח מן המקור.
(בסיס מקראי: יוחנן 3:13, יוחנן 6:38, יוחנן 8:23, יוחנן 17:5) |
| ״האתר מלמד על שני אלים שווים.״ | לא. רק אלוהים האב נחשב למקור העליון שמעל הכול.
(בסיס מקראי: דברים 6:4, יוחנן 17:3, הראשונה אל הקורינתים 8:6, הראשונה אל הקורינתים 15:24–28) |
| ״האתר דוחה את המשיח בכך שהוא דוחה את ׳ישו׳.״ | לא. ההבחנה נוגעת לשחיתות תורנית ולדמות דתית, ולא רק ללשון או להגייה.
(בסיס מקראי: מרקוס 7:7–13, אל הקולוסים 2:8, הראשונה של יוחנן 4:2–3) |
| ״רוח הקודש מוכחשת.״ | לא. רוח הקודש מובנת באופן שונה מאשר בתורת השילוש המסורתית.
(בסיס מקראי: בראשית 1:2, תהלים 139:7–10, יוחנן 14:16–18, אל הרומים 8:9–11, הראשונה אל הקורינתים 2:10–12) |
| ״האתר מלמד ישועה על ידי מעשים.״ | לא. הישועה באה בחסד אלוהים ובנאמנות למשיחו, אף שהציות נשאר חשוב.
(בסיס מקראי: אל האפסים 2:8–10, אל הרומים 3:28, יוחנן 14:15, יעקב 2:17–18) |
עמדתנו בקצרה
אתר זה מלמד ש:
- רק האב הוא האל האמיתי היחיד, העליון והמקור הנצחי של הכול;
(בסיס מקראי: יוחנן 17:3, הראשונה אל הקורינתים 8:6, הראשונה אל טימותיוס 2:5) - ישוע הוא המשיח העברי האמיתי ובנו הבכור של אלוהים, אשר יצא מן האב לפני הבריאה (כשם שחוה הוצאה מן האדם);
(בסיס מקראי: משלי 8:22–30, אל הקולוסים 1:15–17, ההתגלות 3:14) - האב ברא את הכול באמצעות ישוע, ומבצע באמצעותו את מעשה הבריאה, מעשה הגאולה ואת שלטונו;
(בסיס מקראי: יוחנן 1:3, הראשונה אל הקורינתים 8:6, אל הקולוסים 1:16–17, אל העברים 1:2) - ישוע קיבל מן האב סמכות אלוהית, כבוד, תפארת ושלטון;
(בסיס מקראי: יוחנן 5:22–23, מעשי השליחים 2:36, אל הפיליפים 2:9–11, אל העברים 1:4–6) - תורת השילוש נוצרה מאוחר יותר ואינה המסגרת המקראית המקורית;
- יש להבין את הכתובים מתוך הקשרם העברי, ולא מתוך מערכות כנסייתיות פילוסופיות מאוחרות;
- המאמינים נקראים לשוב אל האמת, הקדושה, הציות והסגידה לאב באמצעות משיחו.
(בסיס מקראי: יוחנן 4:23–24, יוחנן 14:15, הראשונה של פטרוס 1:15–16, יעקב 2:17–18)
הערה אחרונה
דף זה נועד למנוע בלבול הנובע ממינוח תאולוגי שונה. אנו מעודדים את הקוראים לבחון בעצמם ובקפידה כל תורה, באמצעות:
- הכתובים
- תפילה
- הקשר היסטורי
- הבחנה רוחנית
הראשונה אל התסלוניקים 5:21 (תרגום דליטש)
״בחנו את הכול ואחזו בטוב.״
<< מונחים מקראיים לאור ישוע >>