דבר האלוהים נגלה בישוע
דימויים מקראיים, צללים, ומי אנחנו בישוע
מבוא
מי שקורא במקרא נתקל שוב ושוב באותם דימויים: שה, סלע, רועה, מקדש, לחם היורד מן השמים. אלה מילים מוכרות, אך משמעותן העמוקה ביותר אינה תמיד גלויה על פני השטח. חלק גדול ממה שהכתובים מתארים מצביע אל מעבר לעצמו. הוא מצביע על ישוע המשיח.
בברית הישנה אנו רואים את המציאות הזאת לעיתים קרובות עדיין בצללים, בדגמים ובהבטחות. בברית החדשה היא מקבלת פנים: במי שישוע הוא, במה שעשה, במלכותו ובנוכחותו בקרב עמו. כך מתברר שהמקרא הוא סיפור אחד רציף, המכוון אליו מתחילתו ועד סופו.
במאמר זה אנו מרכזים כמה מן הדימויים והאמירות האלה בשתי טבלאות ברורות. לצד כל מונח מצוין למה מתכוונים הכתובים וכיצד הוא נעשה מציאות בישוע. לפעמים מסתתר מאחורי מילה מוכרת מאוד עושר שקל להחמיץ.
ישוע עצמו אמר זאת: “אלה הם המעידים עלי” (יוחנן ה 39). ואחרי תחייתו, “החל ממשה ומכל הנביאים, ביאר להם את הכתוב עליו בכל הכתובים” (לוקס כד 27).
הטבלה הראשונה מראה מי הוא ישוע. השנייה מראה מי נעשינו בו, וכיצד מלכות האלוהים כבר פועלת כעת בקרב עמו, בעוד אנו מצפים גם להתגלותה המלאה.
- טבלה 1: דימויים וצללים מקראיים שהתגשמו בישוע
- טבלה 2: מציאויות רוחניות: מי אנחנו בישוע
טבלה 1 — דימויים וצללים מקראיים שהתגשמו בישוע
| דימוי או צל מקראי | ההתגשמות בישוע המשיח | הפניות מקראיות |
|---|---|---|
| המן מן השמים | המן קיים את ישראל בחיים, אך רק ליום אחד. ישוע הוא הלחם האמיתי מן השמים: מי שאוכל ממנו יחיה לעולם. | יוחנן ו 32-35, 48-51 |
| הכהן הגדול | הכוהנים הארציים שירתו לזמן מה ומתו. ישוע הוא הכהן הגדול הנצחי, החי תמיד כדי להפגיע בעד עמו. | עברים ד 14-16; עברים ז 24-25 |
| ארון הברית | הארון היה המקום שבו השרה האלוהים את נוכחותו בקרב עמו. בישוע באה הנוכחות הזאת עצמה לשכון בתוכנו, ובדמו יש לנו גישה אל כיסא החסד. | שמות כה 10-22; יוחנן א 14; עברים ט 4-5, 11-12 |
| דלת מכלאת הצאן | יש רק כניסה אחת. דרך ישוע אנו מוצאים ישועה, הגנה וקִרבה אל האלוהים. | יוחנן י 7-9 |
| הרועה הטוב | ישוע מכיר את צאנו בשמם. הוא מנהיג אותם, מגן עליהם ודואג להם, והוא נתן את חייו למענם. | יוחנן י 11-15 |
| אור העולם | במקום שישוע בא אליו, נעשה אור. הוא מגלה את אמת האלוהים ומגרש את החושך הרוחני. | יוחנן ח 12 |
| הגפן | שריג אינו יכול לחיות בנפרד מן הגפן. כך כל החיים הרוחניים וכל הפרי נובעים מן החיבור לישוע. | יוחנן טו 1-8 |
| האדם האחרון | דרך האדם הראשון בא המוות לעולם. דרך ישוע, האדם האחרון, באים החיים והתיקון. | רומים ה 12-19; קורינתים א טו 45-49 |
| החתן | ישוע אהב את עמו ככלה, והוא מצפה ליום שבו יתאחד עמה. | מתי כה 1-13; אפסים ה 25-32; התגלות יט 7 |
| הביכורים | תחייתו היא הפרי הראשון של הקציר. היא ערובה לכך שכל השייכים לו יקומו גם הם. | קורינתים א טו 20-23 |
| המלך | ישוע כבר מולך על עמו. יום יבוא ומלכותו על כל הארץ תהיה גלויה לעין כל. | מתי כח 18; התגלות יא 15 |
| הדרך | אין דרך עוקפת. רק דרך ישוע בא האדם אל האב. | יוחנן יד 6 |
| האמת | מי שרואה את ישוע רואה מי האלוהים באמת: את אופיו, את רצונו ואת מציאותו, בהתגלות מושלמת. | יוחנן יד 6; יוחנן א 18 |
| החיים | כל החיים הרוחניים והנצחיים מתחילים בו ונובעים ממנו. | יוחנן יא 25; יוחנן יד 6 |
| התחייה | למוות אין המילה האחרונה. ישוע ניצח אותו ונותן חיים לכל המאמין בו. | יוחנן יא 25-26 |
| דבר האלוהים | בישוע האלוהים אינו רק מדבר, אלא מראה את עצמו. הוא הדבר החי שדרכו האב נודע. | יוחנן א 1-14; התגלות יט 13 |
| יורש הכול | האב נתן הכול בידי ישוע. הוא היורש של הבריאה כולה. | עברים א 2 |
| עמנואל | האל עמנו. בישוע בא האלוהים אל בני האדם כדי לשכון בתוכנו ולהתגלות. | ישעיהו ז 14; מתי א 23 |
| המקדש | המקדש בירושלים הצביע קדימה אל ישוע. בו שוכן כל מלוא האלוהות בגוף, ודרכו נעשים גם המאמינים יחד למקדש רוחני. | יוחנן ב 19-21; יוחנן א 14; קולוסים ב 9; קולוסים א 19; אפסים ב 21-22 |
| שה הפסח | דם שה הפסח הגן על ישראל בליל המשפט. כך מגן קרבנו של ישוע על כל המאמינים בו מפני החטא והמוות. | שמות יב; יוחנן א 29; קורינתים א ה 7 |
| הסלע במדבר | במדבר הצחיח זרמו מים מן הסלע. כך נותן ישוע מים חיים לכל הצמא ובא אליו. | שמות יז 6; קורינתים א י 4; יוחנן ז 37-39 |
| נחש הנחושת | מי שהביט במדבר אל נחש הנחושת נשאר בחיים. כך כל המביט אל ישוע מקבל חיים וישועה. | במדבר כא 8-9; יוחנן ג 14-15 |
| ראש הגוף | הגוף הולך אחרי הראש. הקהילה מקבלת מישוע את כיוונה, את חייה ואת צמיחתה. | אפסים א 22-23; קולוסים א 18 |
| אבן הפינה | האבן שמאסו הבונים הייתה לראש פינה. על ישוע נשען כל ביתו הרוחני של האלוהים. | תהלים קיח 22; אפסים ב 20; פטרוס א ב 6-7 |
| זרע אברהם | האלוהים הבטיח לאברהם שבזרעו יתברכו כל גויי הארץ. הבטחה זו מתגשמת בישוע ופתוחה לכל אדם. | בראשית כב 18; גלטים ג 16, 29 |
טבלה 2 — מציאויות רוחניות: מי אנחנו בישוע
| אמירה מקראית | מציאות רוחנית | כתובים חשובים |
|---|---|---|
| מלכות האלוהים בתוככם | המלכות אינה רק דבר של העתיד. היא מתחילה כבר עכשיו, בכל מקום שבו ישוע מולך כמלך בלב המאמינים. במקום שבו המלך נמצא, שם מלכותו. ומכיוון שהוא שוכן בתוכנו, מלכותו בתוכנו. | לוקס יז 21; רומים יד 17; קולוסים א 13 |
| אני חי, אך לא עוד אני | האדם הישן נצלב עם ישוע. מה שחי עכשיו נישא על ידי מי ששוכן בתוכנו. אנו הולכים בעקבות דוגמתו: אנו חיים לפי התורה, אך לא תחת התורה. | גלטים ב 20; רומים ו 6; רומים ו 14; קורינתים א ט 21; רומים ח 4 |
| מת עם המשיח | האלוהים רואה במאמין מי שמת: לכוח החטא והמוות, לעולם ולטבע הישן. | רומים ו 3-11; קולוסים ג 3 |
| קם עם המשיח | מי שמת עמו קם עמו גם לחיים חדשים. מת לבשר, אך חי ברוח ישוע, כאן ועכשיו, בגוף הזה. | אפסים ב 5-6; קולוסים ג 1 |
| בריאה חדשה | הישנות חלפו. המאמין מקבל זהות חדשה, חופשית מחטא וממוות, ומתחיל חיים מחודשים בישוע. | קורינתים ב ה 17 |
| מקדש האלוהים | האלוהים אינו שוכן עוד בבניין של אבן. ברוחו הוא שוכן במאמין עצמו. | קורינתים א ג 16; קורינתים א ו 19 |
| כוהני האלוהים | אין עוד צורך במתווך. המאמינים רשאים לגשת ישירות אל האב ולהביא לו קורבנות רוחניים. | פטרוס א ב 5, 9; התגלות א 6 |
| גוף המשיח | כל המאמינים יחד מהווים גוף אחד, וישוע הוא הראש. לכל איבר מקומו ותפקידו. | קורינתים א יב 12-27; אפסים א 22-23 |
| אור העולם | ישוע הוא האור, ומי שהולך אחריו מתחיל לשקף את האור הזה. כך מראים המאמינים את אמת האלוהים ואת אופיו בעולם חשוך. | מתי ה 14-16 |
| מלח הארץ | המלח מונע ריקבון ונותן טעם. כך משתמש האלוהים בעמו כדי להשפיע בעולם. באמצעות המאמין בולם האלוהים את הריקבון והרעה בעולם. | מתי ה 13 |
| גרים ותושבים | מכיוון שבישוע מתנו לבשר, איננו שייכים כאן באמת. אנו חיים בעולם, אך כגרים. | פטרוס א ב 11; עברים יא 13 |
| נולד מחדש | לידה חדשה, מן האלוהים. בישוע אנו בריאה חדשה, ודרכו אנו חיים חיים רוחניים. | יוחנן ג 3-8; פטרוס א א 23 |
| ילדי האלוהים | מי שמאמין בישוע נעשה בן או בת לאלוהים, עם כל הזכויות של ילד בביתו. | יוחנן א 12; רומים ח 14-17 |
| המשיח בתוכך | ישוע שוכן ברוחו במאמין ומעצב בו, צעד אחר צעד, את אופיו שלו. | קולוסים א 27; יוחנן יד 23 |
| האלוהים שוכן בקרב בני האדם | מה שהתרחש פעם רק במקדש הוא עכשיו מציאות בקרב עמו: ברוחו שוכן האלוהים בתוכם. | קורינתים ב ו 16; התגלות כא 3 |
| אנו אחד במשיח | החומות שבין העמים נהרסו. מאמינים מכל העמים מהווים יחד משפחה רוחנית אחת. | גלטים ג 28; אפסים ב 14-22 |
| מקומות שמימיים | אף שאנו חיים על הארץ, מבחינה רוחנית כבר יש לנו מקום עם המשיח בשמימיים. | אפסים ב 6 |
| נשיאת פרי | צמיחה רוחנית נראית לעין. פרי הרוח ואופיו של ישוע נעשים גלויים יותר ויותר בחייו של המאמין. | יוחנן טו 1-8; גלטים ה 22-23 |
| לבוש במשיח | כשם שבגד עוטף אותך, כך ישוע עוטף את המאמין. מי שאנחנו נקבע על ידי החיבור שלנו אליו. | גלטים ג 27 |
| אזרח השמים | אנו חיים על הארץ, אך אזרחותנו האמיתית היא במלכות השמים של האלוהים. | פיליפים ג 20 |
| נחתם ברוח | האלוהים שם את חותמו על עמו: את רוחו. בכך אנו קניינו, ורוחו שבתוכנו עומדת נגד הרע. (ראו גם “אור העולם” ו“מלח הארץ”.) | אפסים א 13-14 |
| קורבן חי | לא רק חלק מחייו, אלא כל חייו של המאמין מוקדשים לאלוהים. | רומים יב 1 |
| פשיטת האדם הישן | כמו שפושטים בגדים ישנים, המאמין משאיר מאחוריו את אורח חייו הקודם כדי להתהלך לפי רצון האלוהים. | אפסים ד 22-24; קולוסים ג 9-10 |
| התהלכות ברוח | לא הבשר ולא רצוננו שלנו קובעים את הכיוון, אלא רוח האלוהים. | גלטים ה 16-25 |
| החזקה בחיי נצח | חיי הנצח אינם מתחילים רק אחרי המוות, אלא כבר עכשיו: בידיעת האלוהים ומשיחו. מכיוון שמתנו בישוע, ברוח אנו חיים לנצח בו. | יוחנן יז 3; יוחנן א ה 11-13 |
מקור להשוואת טקסטים: Bible Hub